ששון נ' הפיניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בהמשך להחלטתי מיום 14.1.10 והסכמת הצדדים למתן פסק דין באשר ליתרת המחלוקת, על יסוד השלמת טיעון קצר בכתב - אני מוצאת לדחות את התביעה במרביתה.

להלן טעמיי בקצרה;

אין מחלוקת כי התובעת לא פנתה לנתבעת (להלן:"המבטחת"), על אף שבהתאם להוראות הפוליסה חובתה לעשות כן. עולה מעיון בפוליסה כי לאחר פניה רשאית המבטחת, לבקש מסמכים הנדרשים לבירור התביעה, לנהל כל חקירה נדרשת וכן לבדוק את המבוטח על ידי רופא מטעמה. ממילא נדרש זמן סביר להשלמת האמור.

על אף שמדובר בתאונה מיום 25.2.07, בחרה התובעת שלא לשלוח דרישת תשלום כאמור (לא בתוך 30 יום ואף לא במועד אחר) וחרף זאת הגישה ישירות תביעה וזאת רק ביום 30.8.09.

המבטחת מצידה שיתפה פעולה בסמוך לקבלת התביעה ולאחר שהסכימה לקבל את הכרעות המומחה הרפואי בתיק האחר (ת.א. 13783/07, אף שלא הייתה חייבת לעשות כן), הודיעה כבר במכתב מיום 14.12.09 כי יועבר התשלום, לאחר השלמת הדברים הטכניים שצוינו במכתב.

באותו מכתב נאמר כי יועבר הסכום המתקבל על בסיס אותה נכות שנקבעה בתיק האחר ואשר לה טוענת גם התובעת, בתוספת הצמדה עד למועד התשלום ( ואכן העברת הכסף הושלמה בסמוך).

יש לזכור כי מדובר בתביעות שונות עם עילות שונות (אף שהצדדים היו זהים) וממילא הנתבעת לא הייתה כפופה לקביעות המומחה בתביעה מכוח חוק הפיצויים והיא יכלה לערוך גם בדיקה באמצעות מומחה מטעמה, כקבוע ברורות בפוליסה. לו הייתה בוחרת לעשות כן, ממילא היה נדרש עוד זמן נוסף עד להעברת התשלום.

זאת ועוד; לו הייתה התובעת פונה בתוך 30 יום מעת התאונה, ייתכן שהנתבעת הייתה מפנה אותה לרופא מטעמה עוד טרם לקביעת המומחה מטעם בית משפט בתיק האחר וככל שאף הרופא מטעם המבטחת היה מכיר ב- 10% נכות, היה מבוצע תשלום, עוד בטרם הגשת התביעה האחרת.

ניתן להניח שבמקרה של פניה מקדימה כנדרש - לא הייתה אצה דרכה של התובעת להגיש תביעה, עת שהיא רואה כי פנייתה מטופלת והמבטחת בודקת הדרישה.

העובדה המקרית שמבטחת הרכב הפוגע היא אותה חברה בה היה גם ביטוח תאונות אישיות לנפגעת - אין בה לשנות התוצאה. אין בעובדה זו, למנוע מהמבטחת לנסות לתקוף את קביעות מומחה מטעם בית משפט בתביעה מכוח חוק הפיצויים ולנהל במקביל בירור ענייני של דרישה לתשלום מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות (לו הייתה מועברת דרישה כאמור), וזאת בהתאם למנגנון הקבוע באותה הפוליסה. (אעיר כי עולה מהתגובה שהטיפול אצל המבטחת הוא אכן במחלקות שונות)

בהעדר פניה למבטחת כנדרש מכוח הפוליסה, אין מקום להשערות והנחות באשר לדרך בה הייתה נוהגת המבטחת לו קיבלה פניה במועד זה או אחר. כשם שהתובעת מניחה שפניה קודמת לא הייתה מסייעת, לנוכח עמדת המבטחת בתביעת הפיצויים, ניתן גם להניח שלו הייתה מועברת דרישה בתוך 30 יום מהתאונה, זו הייתה נפרעת עוד בטרם הוגשה כלל תביעת הפיצויים.

בהמשך לכל האמור, אין מקום להשית על הנתבעת העלויות נוספות הכרוכות בהגשת התביעה ו/או במועד בו בחרה התובעת להגיש התביעה ובמיוחד אין מקום להשית על הנתבעת עלויות שכ"ט עו"ד, אשר היו נמנעות לו פעלת התובעת אחרת. לא מצאתי שזה גם המקרה בו ראוי להטיל ריבית מיוחדת.

משעולה ממכתב המבטחת מיום 14.12.09 כי הסכום הוצמד עד ליום התשלום - יש מקום להורות רק על תוספת ריבית מיום 30.9.09 (30 יום לאחר מועד הגשת התביעה) ועד למועד התשלום (ביום 3.1.10), בהתאם להוראת סעיף 28 לחוק חוזה ביטוח תשמ"א - 1981.

בהמשך לאמור התביעה נדחית, למעט תוספת הריבית כאמור, אשר תועבר בתוך 30 יום.

בהתחשב בנכונות הצדדים לסיים ההליך בדרך מקוצרת, אשר חסכה זמן שיפוטי ובהתחשב בתוצאה אין אני מוצאת ליתן צו להוצאות.

המזכירות תעביר פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו אייר תש"ע, 29 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: